בוקובינה בתקופת השלטון המולדאבי

מתוך Bukovina

ערך זה הוא חלק מסדרת היסטוריה של בוקובינה

בוקובינה בתקופת השלטון המולדאבי

בוקובינה תחת השלטון האוסטרי

בוקובינה, פרובינציה של גאליציה

בוקובינה, ארץ כתר עצמאית

בוקובינה, בתקופת מלחמת העולם הראשונה

בוקובינה, חלק ממלכת רומניה הגדולה

בוקובינה, תחת השלטון הסובייטי

בוקובינה בתקופת מלחמת העולם השנייה

בוקובינה

בתקופה הרומית השתייך חבל בוקובינה לפרובינציית דאקיה שנכבשה בשנים 101 - 106 לספירה על ידי צבאות הקיסר הרומי טראינוס.

במאות ה-12 וה-13 התיישבו בבוקובינה שבטים רומנים אשר הגיעו מחבל מרמורש השכן, ועם שחרורו של חבל מולדובה מידיי שלטון ההונגרים על ידי הנסיך בוגדאן, נוסדה נסיכות מולדובה.

ב- 1241 הצבא הטאטארי פלש לתוך בוקובינה בסביבות קמפולונג, ווטרה דורנה בדרכו לעבר טרנסילבניה. כל השטח ממזרח להרי הקרפטים נשאר בשליטתם של הקומנים הטאטארים למשך כ-מאה שנה עד ליסודה של הנסיכות המולדאבית בשנת 1350.

במשך כל שנות ההיסטוריה של האיזור, חבל הארץ הנקרא כיום בוקובינה היווה את ליבה של נסיכות מולדובה, ואת מרכז הכוח שלה.

בירתה הראשונה של נסיכות מולדובה, ישבה בבוקובינה והיא היתה סירט. הבירה היתה זמנית ועברה למשכנה הקבוע, גם כן בבוקובינה, ב- סוצ'אבה. סוצ'אבה שימשה זמן רב כבירת הנסיכות, בין השנים 1388 עד 1564.

במאה ה-15, פוקאטיה, האזור ההיסטורי, באיזור צפון בוקובינה, נעשה נושא לויכוח בין הנסיכות של מולביה ומלכות פולין, וב- 1497 התקיים קרב קוסמין (Bătălia de la Codrii Cosminului) (באיזור היערות ההרריים המפרידים בין צ'רנוביץ והעמקים של סירט), בקרב זה הביס הנסיך שטפן הגדול ממולדביה את הצבא הפולני הגדול ממנו בהרבה.

שטפן הגדול ממולדביה, ויורשיו היו גם הפטרונים בבנייתם של מנזרי בוקובינה הציורים ב: מולדביצה, סוצ'ביצה, פוטנה, הומור, וורונץ, דרגומירה, ארבורה ואחרים. מנזרים אלה נשארו עד היום אוצרותיה התרבותיים ביותר של רומניה.

שטפן גם יישב את הרותינים הראשונים בבוקובינה על מנת להגדיל את אוכלוסיית האיזור במטרה להגדיל את הכנסותיו ממיסים. במאה ה-16, כ- 2 אחוז מאוכלוסית סוצאבה (500 - 1000 תושבים) היו רותנים.

מתחת לשלטון העותומנים

ב- 1538 נכנסו הטורקים העותומניים אל נסיכות מולדובה, למרות זאת נשארה הנסיכות עצמאית ונמשלה כקודם על ידי בני המקום הוויוודים (נסיכים).

משנת 1564 ואילך עזב המרכז השלטוני את בוקובינה, לעיר יאשי.

למשך תקופות קצרות במשך המלחמות, פלשה מלכות פולין אל חלקים של צפון מולדובה ובהם בוקובינה, אך הגבול הצפוני הישן חזר לקדמותו כל פעם מחדש.

בשנת 1769 כבשה המונרכיה ההבסבורגית (אוסטריה) את בוקובינה, בין השאר על מנת שזו תהווה רצף טריטוריאלי בין טרנסילבניה לבין גליציה, שני חבלי הארץ שהיו בידי אוסטריה, עוד קודם.

באופן רשמי בוקובינה המשיכה להיות חלק מנסיכות מולדובה עד שנת 1774. במהלך מלחמת רוסיה-תורכיה, (1774-1768) הצבאות העותומניים הובסו על ידי האימפריה הרוסית, אשר כבשה את האזור ב- 15 בדצמבר, 1769 – ספטמבר, 1774 ומקודם ב- 14 בספטמבר – אוקטובר, 1739.

בוקובינה עברה לשליטה מוחלטת של אוסטריה ההבסבוגית, באמנת קונסטנטינופול, כגמול על כך ש"הצילו" את העותומנים במלחמה הזאת. הנסיך גרגורי השלישי מחה על צעדים אלה, ועל אובדנה של בוקובינה ואף היה מוכן לנקוט בצעדים, אך נרצח בידי סוכנים אוסטרים, ואילו העותומנים מינו לו מחליף. ובכך באו לקיצם מעל 400 שנות שלטון מולדבי בבוקובינה.

היהודים

בכל חבל מולדובה, כולל איזור בוקובינה, ישבו יהודים, זאת עוד לפני יסוד הנסיכות. בין היהודים היו סוחרים ובעלי מלאכה, ובנוסף להם ישבו באיזור גם ארמנים, רותנים (אוקראינים) ואיטלקים. לפי השערות עצמאותה של נסיכות מולדובה מידי ההונגרים הושגה גם בעזרת תושבים אלה.

נסיכות מולדובה סבלה במשך זמן רב מפלישות של שכניה הטאטרים, הרוסים, הפולנים ועוד. עקב המלחמות המרובות ואי השקט לא התבססה בנסיכות מולדובה ובכלל זה גם בבוקובינה האוכלוסיה.

עם התיצבותה של הנסיכות, והפרווילגיות שהעניקו נסיכי מולדובה על מנת לעודד התיישבות בארצם, החלו לזרום לאיזור תושבים רבים, בינהם היו גם יהודים, שהגעו ברובם מגליציה.

היהודים התיישבו גם בבוקובינה, אשר היוותה צומת דרכים חשוב באיזור זה של אירופה. היהודים שעברו בדרכי המסחר לצורך עסקיהם, הקימו לבסוף לצד דרכים אלה פונדקים אשר שימשו את הסוחרים, לאחר מכם מחסני סחורות, שמסביבם נוסדו בהדרגה עיירות, שרוב תושביהם היו יהודים.

מקורות

• דוד שערי (2004). יהדות בוקובינה בין שתי מלחמות העולם. המרכז לחקר התפוצות ע״ש גולדשטיין־גורן, אוניברסיטת תל אביב . ISBN 9653380605.
• ז'אן אנצ'ל (1980). פנקס הקהילות - רומניה, כרך שני. יד ושם, ירושלים.
• Dr. Sophie A. Welisch (2002). The History of Bukovina. Bukovina Society of the Americas
• ויקיפדיה באנגלית.