בוקובינה
מתוך Bukovina
בוקובינה (רומנית, איטלקית: Bucovina; רומנית "ישנה": Ţara de Sus; אוקראינית, רוסית: Буковина; גרמנית, פולנית: Bukowina) אזור היסטורי המחולק כיום בין רומניה לאוקראינה. אזור זה מכסה שטח של 10,422 קילומטר מרובע. אזור זה מיוער מאוד ומייצא עץ טקסטיל, מלח ברזל ונחושת. בעבר ארץ כתר באימפריה האוסטרו הונגרית.
תוכן עניינים |
דמוגרפיה
בשנת 1775 מנתה אוכלוסיית בוקובינה כ 60,000 נפש. בעידוד האוסטרים גדלה אוכלוסיית החבל ל-800,000 בשנת 1910. אנשים מקבוצות אתניות שונות התיישבו בבוקובינה, בתוכם רוסים, פולנים, יהודים, גרמנים, רומנים ואוקראינים.
המצב הדמוגרפי כיום
המצב הדמוגרפי כיום שונה מאוד מבתקופת האימפריה האוסטרו-הונגרית. צפון בוקובינה נמצאת בתחומי אוקראינה של היום מאוכלסת בעיקר באוקראינים ודרום בוקובינה, הנמצאת בתחומי רומניה מאוכלסת בעיקר ברומנים. כמעט כל התושבים ממוצא יהודי, גרמני ופולני עזבו את האזור. לפי המפקד האוקראיני משנת 2001 במחוז צ'רנוביץ (צפון בוקובינה), מנו התושבים האוקראינים 75% מהאוכלוסייה (689,100), הרומנים 12.5% (114,600), המולדובנים (רומנים מולדובנים) 7.3% (67,200) והרוסים 4.1%. המיעוטים הנותרים הם פולנים, ביילורוסים ויהודים. בדרום בוקובינה 98.5% מהאוכלוסייה הם רומנים ו 1.5% מהאוכלוסייה הם האוקראינים (לפי המפקד הרומני של 2005)
היהודים
היהודים ישבו בבוקובינה עוד לפני שהנסיך בוגדאן הראשון שיחרר את חבל מולדובה משלטון ההונגרים ב-1365. אולם רק לאחר התייצבות המשטר ולאחר שפשיטות השכנים על חבל ארץ זה פסקו, החלה זרימת יהודים לאזור מגליציה (פולין). עם עצמאותה של בוקובינה ב-1848 וחקיקת חוקים נאורים אשר נתנו ליהודים שוויון זכויות מלא, גדלה האוכלוסייה היהודית בבוקובינה בצורה משמעותי עד כדי 11.79% מכלל האוכלוסייה בשנת 1880. בתקופת מלחמת העולם השנייה גורשו רוב יהודי בוקובינה לטרנסניסטריה משם רבים לא שבו. כיום מספר היהודים מועט ביותר והם נמצאים בעיקר בצפון בוקובינה (בחלק האוקראיני).
היסטוריה
לפני המאה ה-14
מאז התקופה הרומית אוכלס אזור בוקובינה של ימינו על ידי ה-דאקים. במאה ה-5 לספירה אוכלס המקום על ידי האוורים, עם שהיגר לאזורים הללו ממזרח אסיה. גם שבטים סלאבים איכלסו את המקום והשפיעו על האוכלוסייה הטרום רומנית. מהמאה ה-9 ועד ראשית המאה ה-14 חלקים של מאזור זה היו תחת השליטה של נסיכות קייב.
בוקובינה - נסיכות מולדבית
בוקובינה הנמצאת במורדות המזרחיים של הרי הקרפטים, הייתה בעבר לב הנסיכות של מולדביה עם העיר סוצ'אבה כבירת המדינה בשנת 1388. כמו יתר חלקי רומניה, בוקובינה נכבשה על ידי האימפריה העות'מאנית, ונשארה בשליטת הטורקים עד אשר נכבשה על ידי רוסיה ב 1769. לאחר אמנת קונסטנטינופול ב 1775]] הועברה השליטה לידי האוסטרים.
האימפריה האוסטרו הונגרית (1775 - 1918)
בין השנים 1775 - 1918 היא הייתה ארץ הכתר המזרחית ביותר של האימפריה האוסטרו הונגרית, ובירתה הייתה צ'רנוביץ.
ב-אוקטובר, 1774 בוקובינה נכבשה על ידי אוסטרו-הונגריה. זאת לאחר חלוקת פולין ב-1772, בטענה שבוקובינה נחוצה למעבר בין טרנסילבניה לגליציה ש"נקרעה" מפולין ועברה לשליטה אוסטרית. ב- 2 ביולי 1776 בהסכם פאלמוטקה נקבע הגבול הסופי בין אוסטרו-הונגריה לאימפריה העות'מאנית באזור זה.
ב-1849 זכתה בוקובינה למעמד של ארץ כתר ודוכסות. השם בוקובינה שפירושו "ארץ של גלמושים" (בוק=גלמוש הוא סוג של עץ) השתרש בתקופה האוסטרוהונגרית. לפני כן היו השמות "הארץ העליונה", "ארץ מולדובה", "פלונינה" Plonina, "קורדון" Cordonו"ארבורואסה" Arboroasa. בהדרגה כאמור השתרש השם בוקובינה.
סוף המאה ה-19 תחילת המאה ה-20
במשך מלחמת העולם הראשונה בוקובינה שימשה כשדה קרב בין הצבאות הרוסים והאוסטרים. על אף שהרוסים נדחקו מאזור זה, אוסטריה איבדה את השליטה על בוקובינה לרומניה בחוזה סן-ז'רמן. ביום 28 בנובמבר 1918 אוחדה בוקובינה עם רומניה במסגרת "רומניה הגדולה".
באזור נחל סוצ'אבה התקיימו קהילות הונגריות. היות שההתבוללות שלהם הייתה גדולה החליט השלטון ההונגרי ליישב אותם בתוך הממלכה ההונגרית והם הועברו בחלקם לוויוודינה Voivodina (היום בסרביה) וחלקם למחוז טולנה Tolna בהונגריה גופא.
ממלכת רומניה (1919 - 1944)
ב 28 ביוני 1940 נכבשה צפון בוקובינה על ידי כוחות סובייטים, לזמן קצר חזרה השליטה לידי הרומנים, אך לאחר מכן חזרה ברית המועצות לשלוט בחבל הארץ הצפוני של בוקובינה.
תקופת מלחמת העולם השנייה
רוב יהודי בוקובינה הוגלו במלחמת העולם השנייה לטרנסניסטריה משם רובם לא שבו.
כיום נמצאת דרום בוקובינה בשליטה רומנית, מורכבת בעיקר ממחוזות סוצ'אבה ובוטושאן. ואילו צפון בוקובינה הינה חלק מאוקראינה בתור מחוז צ'רניבצקה.
מושלי בוקובינה
אוסטרים
- מאיור גנרל גבריאל ספלני (1775-1778) (Gabriel Freiherr von Spleny)
- הגנרל קרל הברון מ-אנצנברג (1778) (Karl Baron von Enzenberg)
- הברון פון שמואק (Baron von Schmueck)
רומנים
- אלכסנדרו ריאושיאנו (Alexander Riosanu)
- בריגדיר גנרל קורנליו קלוטסקו (Brigadier General Calotescu) (1941)
ערים ועיירות
צפון בוקובינה (כיום בתחום אוקראינה)
- צ'רנוביץ (אוקראינית: Чернівці , רומנית: Cernăuţi , גרמנית: Czernowitz) - עיר הבירה
- גליבוקה (אוקראינית: Глибока , רומנית: Adâncata)
- צ'ורניבקה (אוקראינית: Чорнівка , רומנית: Cernăuca)
- בויאן (אוקראינית: Бояни , רומנית: Boian)
- ויז'ניץ (רומנית: Vijniţa , גרמנית: Wiznitz)
- וואשקואוץ (רומנית: Văşcăuţi , גרמנית: Waschkautz)
- נובוסליצה (אוקראינית: Новоселиця , רומנית: Suliţa Nouă)
- סדיגורא (אוקראינית: Садгора , פולנית: Sadagóra , רומנית: Sădăgura) היום פרוור של צ'רנוביץ.
- סטורוז'ינץ (אוקראינית: Сторожинець , רומנית: Storojineţ)
- קוצמן (רומנית: Cozmeni)
- זאסטוונה (אוקראינית: Заставна)
דרום בוקובינה (כיום בתחום רומניה)
- גורה הומורולוי (Gura Humorului)
- ברושטן (רומנית: Broşteni)
- דולחאסקה (רומנית: Dolhasca)
- וטרה דורנה (רומנית: Vatra Dornei , גרמנית ופולנית: Watra Dorna)
- סלקאה (רומנית: Salcea)
- סולקה (רומנית: Solca)
- סוצ'אבה (רומנית: Suceava , פולנית: Suczawa , יידיש: שאָץ)
- סירט (רומנית: Siret)
- ליטני (עיירה) (רומנית: Liteni)
- מילשאוץ (רומנית: Milişăuţi)
- פלטיצ'ן (רומנית: Fălticeni)
- פראסין (רומנית: Frasin)
- קאיבנה (רומנית: Cajvana)
- קמפולונג מולדובנסק (רומנית: Câmpulung Moldovenesc , הונגרית: Hosszúmező)
- רדאוץ (רומנית: Rădăuţi , גרמנית: Radautz , יידיש: ראַדעװיץ , אוקראינית: Радівці , פולנית: Radowce)
קישורים חיצוניים
חלק מן התכנים של דף זה נלקחו מהוויקיפדיה העברית ומובאים בכפוף לרישיון השימוש החופשי במסמכים של גנו (Gnu Free Documentation Licence)
